מאמרים שאולי תרצו לקרוא אחרי זה:
🔗 אילו עבודות תחליף הבינה המלאכותית? – מבט על עתיד העבודה – לבחון אילו תפקידים רגישים ביותר לאוטומציה וכיצד בינה מלאכותית מעצבת מחדש את שוקי העבודה ברחבי העולם.
🔗 עבודות שבינה מלאכותית לא יכולה להחליף (ואלו שהיא תחליף) - פרספקטיבה גלובלית – לחקור נקודת מבט עולמית על השפעת הבינה המלאכותית - תוך הדגשת מסלולי קריירה בסיכון גבוה וגם מסלולי קריירה עמידים בעידן האוטומציה.
🔗 מתי בקרוב הרובוטים של אילון מאסק יגיעו לתפקיד שלך? – לחקור את הרובוטיקה המונעת על ידי בינה מלאכותית של טסלה ומה היא מאותתת על עתידו הקרוב של כוח העבודה.
מאמר שפורסם לאחרונה בבלומברג ציטט טענה של כלכלן מ-MIT לפיה בינה מלאכותית מסוגלת לבצע רק 5% מהמשרות, ואף הזהיר מפני קריסה כלכלית אפשרית עקב מגבלותיה. נקודת מבט זו אולי נשמעת זהירה, אך היא מפספסת את התמונה הגדולה יותר של תפקידה הטרנספורמטיבי של בינה מלאכותית בתעשיות השונות ואת התרחבותה המתמדת ליותר ממה שהמספרים מרמזים.
אחת התפיסות המוטעות הגדולות ביותר לגבי בינה מלאכותית היא הרעיון שהיא מחליפה לחלוטין עבודות אנושיות או שאינה עושה שום דבר מועיל כלל. במציאות, כוחה של בינה מלאכותית טמון בהגדלה, שיפור ועיצוב מחדש של העבודה במקום רק להחליף אותה. גם אם רק 5% מהעבודות היו יכולות להיות אוטומטיות לחלוטין כיום, מקצועות רבים נוספים עוברים שינוי מהותי על ידי בינה מלאכותית. שירותי בריאות הם דוגמה טובה: בינה מלאכותית לא יכולה להחליף רופא, אבל היא יכולה לנתח תמונות רפואיות, לסמן אנומליות ולהציע אבחנות בדיוק התומך ברופאים. תפקידם של הרדיולוגים מתפתח, שכן בינה מלאכותית מאפשרת להם לעבוד מהר יותר ובביטחון רב יותר. זה לא רק סיפור של שירותי בריאות; פיננסים, משפטים ושיווק רואים שינויים דומים. לכן, במקום להתמקד אך ורק בעבודות שהוחלפו, עלינו לבחון כמה עבודות משתנות, ומספר זה עולה בהרבה על 5%.
הטענה של 5% גם מתייחסת לבינה מלאכותית כאילו היא עומדת במקום ומוגבלת בהיקפה. האמת היא שבינה מלאכותית היא טכנולוגיה רב-תכליתית, כמו חשמל או אינטרנט. שתי הטכנולוגיות הללו התחילו עם שימושים מוגבלים, אורות המופעלים על ידי חשמל ומעבדות מחקר המחוברות לאינטרנט, אך בסופו של דבר חלחלו כמעט לכל היבט של החיים והעבודה. בינה מלאכותית נמצאת באותו מסלול. אולי נראה שהיא יכולה לבצע רק מגוון קטן של משימות כיום, אך היכולות שלה מתרחבות בקצב מהיר. אם בינה מלאכותית תבצע אוטומציה של 5% מהעבודות כיום, זה יכול להיות 10% בשנה הבאה, והרבה יותר בעוד חמש שנים. בינה מלאכותית ממשיכה להשתפר ככל שאלגוריתמים של למידת מכונה מתקדמים וטכניקות חדשות, כמו למידה בפיקוח עצמי, צצות.
בעיה נוספת בהתמקדות במשרות שניתן להחליף לחלוטין היא שהיא מפספסת את הכוח האמיתי של הבינה המלאכותית, אוטומציה של חלקים מהמשרות, מה שמאפשר לבני אדם להתמקד במשימות הדורשות יצירתיות, אסטרטגיה או כישורים בין-אישיים. מקינזי מעריכה כי 60% מכלל המשרות כוללות לפחות חלק מהמשימות שניתן להפוך לאוטומטיות. לרוב מדובר במשימות שחוזרות על עצמן או שגרתיות, וכאן הבינה המלאכותית מוסיפה ערך עצום, גם אם היא לא משתלטת על תפקידים שלמים. לדוגמה, בשירות לקוחות, צ'אטבוטים המונעים על ידי בינה מלאכותית מטפלים בפניות נפוצות במהירות, בעוד שסוכנים אנושיים נותרים לטפל בבעיות מורכבות. בייצור, רובוטים מבצעים משימות מדויקות, מה שמשחרר את בני האדם להתמקד בבקרת איכות ובפתרון בעיות. בינה מלאכותית אולי לא עושה את כל העבודה, אבל היא משנה את אופן ביצוע העבודה, ומניעה יעילות משמעותית.
חששו של הכלכלן מקריסה כלכלית עקב מגבלותיה לכאורה של בינה מלאכותית מצדיק גם הוא בחינה מדוקדקת יותר. מבחינה היסטורית, כלכלות מסתגלות לטכנולוגיה חדשה. בינה מלאכותית תורמת לעלייה בפריון בדרכים שאולי אינן נראות לעין באופן מיידי, ורווחים אלה מקזזים את החששות לגבי פינוי מקומות עבודה.נראה כי הטענה כי היעדר טרנספורמציה המונעת על ידי בינה מלאכותית יוביל לכישלון כלכלי מבוססת על הנחה שגויה: שאם בינה מלאכותית לא תחליף את כל שוק העבודה באופן מיידי, היא תיכשל באופן קטסטרופלי. שינוי טכנולוגי לא עובד כך. במקום זאת, סביר להניח שנראה הגדרה מחדש הדרגתית של תפקידים ומיומנויות. זה ידרוש השקעות בהסבת מיומנויות, אך זה לא מצב שמוביל לקריסה פתאומית. אם כבר, אימוץ בינה מלאכותית יעודד צמיחת פריון, יפחית עלויות וייצור הזדמנויות חדשות, שכולם מצביעים על התרחבות כלכלית ולא על התכווצות.
אין לראות בבינה מלאכותית טכנולוגיה מונוליטית. תעשיות שונות מאמצות בינה מלאכותית בקצב שונה, עם יישומים מגוונים החל מאוטומציה בסיסית ועד קבלת החלטות מתוחכמת. הגבלת השפעתה של בינה מלאכותית ל-5% בלבד מהמשרות מתעלמת מתפקידה הרחב יותר בקידום חדשנות. בקמעונאות, לדוגמה, לוגיסטיקה וניהול מלאי המונעים על ידי בינה מלאכותית הגבירו באופן דרמטי את היעילות, גם אם צוות החנויות אינו מוחלף בהמוניו על ידי רובוטים. ערכה של בינה מלאכותית רחב בהרבה מהחלפת כוח אדם ישירה, מדובר באופטימיזציה של שרשראות אספקה, שיפור חוויית הלקוח ומתן תובנות מבוססות נתונים שלא היו אפשריות בעבר.
הרעיון שבינה מלאכותית יכולה לבצע רק 5% מהמשרות מתעלם מהשפעתה האמיתית. בינה מלאכותית אינה רק תחליף מוחלט; היא משפרת תפקידים, הופכת חלקים ממשרות לאוטומטיים, ומוכיחה את עצמה כטכנולוגיה רב-תכליתית שממשיכה לגדול בעוצמתה מיום ליום. החל מהרחבת העבודה האנושית ועד לאוטומציה של משימות שגרתיות והנעת עלייה בפריון, ההשפעה הכלכלית של בינה מלאכותית משתרעת הרבה מעבר להחלפת משרות. אם נתמקד אך ורק במה שבינה מלאכותית לא יכולה לעשות כיום, אנו מסתכנים בהתעלמות מהשינויים העדינים אך המשמעותיים שהיא כבר מביאה לכוח העבודה ותמשיך להביא בעתיד. הצלחתה של בינה מלאכותית אינה קשורה להשגת יעד שרירותי עבור משרות אוטומטיות, אלא עד כמה אנו מסתגלים, מתפתחים ומנצלים את המרב מטכנולוגיה שעדיין נמצאת רק בשלבים המוקדמים של מהפכה בעולם שלנו.